יום רביעי, 13 ביולי 2011

מי הזיז את הבמבה נוגט שלי?

כבר שנתיים שאני עורך קניות בסניף שופרסל דיל בצומת סגולה (שזה ליד פתח תקווה למי שלא יודע. פתח תקווה, אגב, זה ליד תל אביב).

אתם בטח חושבים לעצמכם שזה כנראה זול.
אז האמת היא שלא ממש.

טוב, אז אתם בטח חושבים שאני קונה שם כי המבחר עצום.
האמת, הרבה פעמים חסרים להם דברים מכל הקטגוריות.

אה, נו, אז אתם בטוחים שהשירות נפלא, אנשי הצוות חייכניים והעלוקות ומוצצי הדם ואנשי המכירות שם לא נדבקים אליך בקופה להכריח אותך להוציא כרטיס אשראי שלהם תוך כדי שהם מנסים כל טכניקה אפשרית (כולל לרמוז שאתה די דביל שאתה לא רוצה כרטיס).
אז גם זה לא. השירות די עלוב, הצוות לא נעים ואדיב ואנשי המכירות מגעילים ומעצבנים.

לכל זה אתם יכולים להוסיף ליכלוך קבוע וחוסר סדר יום יומי.

תשפוך קצת לריצפה, שיהיה לחתולים מה ללקק
וכשאני אומר לכלוך, אני מתכוון לכלוך

צה צה צה צה צה, נפלה לנו ביצה
וכשאני אומר חוסר סדר, אני מתכוון לחוסר סדר
הנייר טואלט הזה שווה לתחת


ותאמינו לי שחסכתי ממכם את התמונות הקשות.

אז עדיין נשארנו עם השאלה הגדולה: למה אני קונה שם?

והתשובה הפשוטה היא: כי ככה אני רגיל.

כשרק עברנו לאיזור הייתי מלא מרץ, צעיר, יפה ונטול ילדים. עברתי בין כל הסניפים של הסופרים הגדולים באיזור, שמרתי קבלות, רשמתי מחירים וחישבתי חישובים עד שגיליתי שזה חסר טעם לחלוטין. המחירים הרי משתנים פעמיים ביום בכל סניף ואם כבר יש לי כמה דקות פנויות בערב, אני מעדיף לעשות בהן משהו אחר מלהשוות קבלות באקסל.

אז בסוף נשארתי עם הסניף הזה ואליו התרגלתי.
עד לא מזמן ידעתי למצוא שם כל דבר ויכולתי לצייר מפה של הסופר בעיניים עצומות עם יד קשורה מאחורי הגב (באמת, ניסיתי).

טונה? אין בעיה, מעבר שמונה, מול המקרר של הביצים, לקראת הסוף.
רוטב סויה? עד הסוף, באמצע, מול החומוס המקורר.
במבה נוגט (טוב נו, רבעיית במבה נוגט)? ממשיכים מזרחה מרוטב הסויה, זה משמאלכם בגובה העיניים.


אז למה אני כותב את הפוסט הזה?


כי בשבועות האחרונים החליטו בשופרסל לשחק איתי ב-"חפש את המטמון".

נראה שכל שבוע הם מעבירים משהו ממקום אחד למקום שני עם שלטים קטנים ומקומטים.

אני מניח שהם "הועברו" ולא עברו לבד...

הסדר הקבוע שכל כך התרגלתי אליו השתנה ואם לומר את האמת, זה די מעצבן.
נכון, זה טוב לחדש ולגוון אבל משחקי "חפש את המטמון" השבועיים האלו מתחילים להימאס.

טוב, לפחות פה יש חץ שמכוון.
אז אני יוצא בהודעה נרגשת לכל הסופרים בסביבה שלי:
הראשון שמתחיל לחלק מפות התמצאות צבעוניות בכניסה אליו, מקבל אותי בתור לקוח!

לא להתנפל....