‏הצגת רשומות עם תוויות קניות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קניות. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 23 בנובמבר 2012

המדריך לסוגי גברים בקניות

את הקניות בבית אני עושה. אין לי תלונות. אני די נהנה מזה. ולא, אני ממש לא מהגברים שמתקשרים לאשה חמש פעמים בשעה לקבל הבהרות בקשר לדברים ברשימה (אני מתקשר מקסימום פעמיים ובשאר הזמן מצלם מוצרים ושולח אותם עם שאלות בוואטסאפ).

לא יכולתי שלא לשם לב, במהלך שיטוטי בין המדפים, שישנם כמה סוגים קבועים של גברים עם מאפיינים מאוד ברורים שקשורים לקניות ולכן החלטתי לסווג אותם על פי הקבוצות הבאות:


המוכה

אומנם אתה לא מכיר את אישתו אבל ברור לך שהוא חוטף צעקות בבית. הוא מסתובב עם הרשימה ומת מפחד. פחד שהוא לא יביא את המוצר הנכון.

בדרך כלל תראה אותו תקוע ליד מוצר מסויים, בידיו הוא מחזיק שלושה פריטים של המוצר מייצרנים שונים ובעיניו הוא סוקר שני יצרנים נוספים על המדף.

הוא נראה בפניקה בזמן שהוא מנסה להיזכר של איזו חברה המוצר שהוא בדרך כלל קונה כי אם הוא טועה, הערב עוד עלול להתדרדר כשהוא יחזור הביתה.

אחרי כמה דקות יתחילו להופיע אגלי זיעה על מצחו והוא יזוז במקום בחוסר מנוחה ויתחיל לשלוח מבטים מלאי רחמים עצמאיים לצדדים.

לאחר כשעה כשתסיים את הקניות ותהייה בדרך לקופה, הוא עדיין ליד אותו המדף כשאל הזיעה מצטרפים גם סומק בלחיים ונשימה מהירה וכבדה.

דיר באלק אתה מפספס משהו!
                                                                    courtesy of stockimages / FreeDigitalPhotos.net

הלא בעניינים

הכוונה היא לגברים היותר מבוגרים שמצטרפים אל האשה לקניות. הם לא באמת רוצים להיות פה ואין להם מושג שאשכרה צריך להגיע לסופר לעשות קניות. מבחינתם המוצרים פשוט גדלים לבד בארון במטבח.

למרות זאת הם נחושים בדעתם להראות מעורבות ולהבהיר שאם הם היו יוצאים לקניות הם לא היו מסתבכים.

הלא בעניינים בדרך כלל הולך כמטר אחרי האשה ובכל פעם שהיא נעצרת ליד המדף הוא נשען בנונשלנטיות ומציע בקול רם עוד מוצרים שבמקרה נקלעו לטווח הראיה שלו בלי שום קשר לשאלה אם הם צריכים את זה באמת או אי פעם קנו כזה דבר.

"דבורה, קמח תופח להכנת ביסקוויטים דלי לקטוז את צריכה?"
"דבורה, משחת שניים עם פלאורידוס פופוליקס יש לנו בבית?"
"דבורה, צריך עוד אבקת כביסה אנטי בקטריאלית עם אפקט הקוקו ז'אוול היפואלרגנית שמתאימה לתינוק?"

תזהו אותו לפי העובדה שלפעמים הוא סתם ישען ויצעק שמות מוצרים אחרי שאישתו כבר מזמן המשיכה למעבר הבא.

השולט

השולט עשה עבודת מחקר מעמיקה על רשימת הקניות והוא שולט ביד רמה בכל מוצר ומוצר.
הוא מכיר את הכל כולל כל הסוגים וכנראה שאישתו מעולם לא קיבלה ממנו טלפון במהלך הקניות.
השולט לא מתעכב ליד מדף יותר מעשר שניות. הוא סורק את המוצרים שמולו ויודע מיד באיזה הם משתמשים או איזה כדאי לקחת הפעם.

רשום לו "תחבושות הגייניות סגולות"?
אין שום בעיה, השולט יודע מיד שהכוונה לתחבושות האולטרה קלילות עם הכנפיים האוירודינמיות בעיצוב הארגונומי החדיש שנמכרות בחבילה הסגולה עם שלושים ושתיים היחידות במבצע של השני ב 30% הנחה.

כל פנייה אליו לקבלת עזרה תענה מיד בתשובה מדוייקת ומהירה ללא היסוס. רוב הגברים מתרשמים ממנו ומשתדלים לפנות לו דרך בסופר כדי להישאר איתו בקשרי ידידות למקרה שיהיה רשום להם יום אחד "תחבושות סגולות" ברשימה.
השולט. רואים כמה זה קל?
                                           courtesy of stockimages / FreeDigitalPhotos.net

הפרימיטיב (ידוע גם בשם "הערס המפנק")

לאישתו הוא לא מרשה לצאת מהמטבח ובכלל הוא פה רק בתור טובה כי זה לא התפקיד שלו לעשות קניות. הוא אמור להיות עם החבר'ה בחנייה לשפשף את הטסות של האוטו ולשתות בירה.

הוא בדרך כלל מסתובב במרכז המעבר בהליכה איטית ובפרצוף שמבהיר שהוא פה כי הוא החליט ככה ולא כי איזו אישה שלחה אותו לקניות.

הפרימיטיב רואה את הקניות כפינוק עבור אישתו. רשום ברשימה "קמח לבן"? יאללה, נפנק אותו בשתי חבילות. רשום "פיתות"? יאללה, נפנק, למה לא? היא תקבל גם עשרים פיתות וגם לחמניות. שתתפנק.

בדרך כלל זריקת המוצרים המיותרים תעשה תוך כדי מילמול רועם: "יאללה, שתתפנק, בכיף, למה לא?".

הלא החלטי

טיפוס מתלבט כרוני שאין לו מושג מה הוא רוצה.
בדרך כלל הוא יסיים את הקניות בזמן סביר. כלומר, חשבת שהוא סיים.
ברגע שהוא יסתכל בעגלה הוא יחליט שהפיתות לא נראות לו וירוץ להחליף.
בזמן שהוא רץ לפיתות הוא ישים לב שיש שימורים של חברה מסויימת ואולי הם יותר טובים מהשימורים שהוא לקח.

אחרי חצי שעה נוספת הוא יסיים להחליף את כל תוכן העגלה וילך לעבר הקופות.

הלא החלטי המוכה

התפתחות של טיפוס המוכה (ראה למעלה) עם הטיפוס הלא החלטי שראינו עכשיו.
הלא החלטי המוכה די דומה ללא החלטי הרגיל רק שאפקט המוכה יגרום לכך שהוא כנראה יחליף את כל תוכן העגלה לפחות עוד פעמיים עד שהוא יגיע לקופה.


יום רביעי, 13 ביולי 2011

מי הזיז את הבמבה נוגט שלי?

כבר שנתיים שאני עורך קניות בסניף שופרסל דיל בצומת סגולה (שזה ליד פתח תקווה למי שלא יודע. פתח תקווה, אגב, זה ליד תל אביב).

אתם בטח חושבים לעצמכם שזה כנראה זול.
אז האמת היא שלא ממש.

טוב, אז אתם בטח חושבים שאני קונה שם כי המבחר עצום.
האמת, הרבה פעמים חסרים להם דברים מכל הקטגוריות.

אה, נו, אז אתם בטוחים שהשירות נפלא, אנשי הצוות חייכניים והעלוקות ומוצצי הדם ואנשי המכירות שם לא נדבקים אליך בקופה להכריח אותך להוציא כרטיס אשראי שלהם תוך כדי שהם מנסים כל טכניקה אפשרית (כולל לרמוז שאתה די דביל שאתה לא רוצה כרטיס).
אז גם זה לא. השירות די עלוב, הצוות לא נעים ואדיב ואנשי המכירות מגעילים ומעצבנים.

לכל זה אתם יכולים להוסיף ליכלוך קבוע וחוסר סדר יום יומי.

תשפוך קצת לריצפה, שיהיה לחתולים מה ללקק
וכשאני אומר לכלוך, אני מתכוון לכלוך

צה צה צה צה צה, נפלה לנו ביצה
וכשאני אומר חוסר סדר, אני מתכוון לחוסר סדר
הנייר טואלט הזה שווה לתחת


ותאמינו לי שחסכתי ממכם את התמונות הקשות.

אז עדיין נשארנו עם השאלה הגדולה: למה אני קונה שם?

והתשובה הפשוטה היא: כי ככה אני רגיל.

כשרק עברנו לאיזור הייתי מלא מרץ, צעיר, יפה ונטול ילדים. עברתי בין כל הסניפים של הסופרים הגדולים באיזור, שמרתי קבלות, רשמתי מחירים וחישבתי חישובים עד שגיליתי שזה חסר טעם לחלוטין. המחירים הרי משתנים פעמיים ביום בכל סניף ואם כבר יש לי כמה דקות פנויות בערב, אני מעדיף לעשות בהן משהו אחר מלהשוות קבלות באקסל.

אז בסוף נשארתי עם הסניף הזה ואליו התרגלתי.
עד לא מזמן ידעתי למצוא שם כל דבר ויכולתי לצייר מפה של הסופר בעיניים עצומות עם יד קשורה מאחורי הגב (באמת, ניסיתי).

טונה? אין בעיה, מעבר שמונה, מול המקרר של הביצים, לקראת הסוף.
רוטב סויה? עד הסוף, באמצע, מול החומוס המקורר.
במבה נוגט (טוב נו, רבעיית במבה נוגט)? ממשיכים מזרחה מרוטב הסויה, זה משמאלכם בגובה העיניים.


אז למה אני כותב את הפוסט הזה?


כי בשבועות האחרונים החליטו בשופרסל לשחק איתי ב-"חפש את המטמון".

נראה שכל שבוע הם מעבירים משהו ממקום אחד למקום שני עם שלטים קטנים ומקומטים.

אני מניח שהם "הועברו" ולא עברו לבד...

הסדר הקבוע שכל כך התרגלתי אליו השתנה ואם לומר את האמת, זה די מעצבן.
נכון, זה טוב לחדש ולגוון אבל משחקי "חפש את המטמון" השבועיים האלו מתחילים להימאס.

טוב, לפחות פה יש חץ שמכוון.
אז אני יוצא בהודעה נרגשת לכל הסופרים בסביבה שלי:
הראשון שמתחיל לחלק מפות התמצאות צבעוניות בכניסה אליו, מקבל אותי בתור לקוח!

לא להתנפל....