בזמן האחרון נשמעות תלונות רבות על חוסר השיוויון בין שכבות האוכלוסיה ועל הרצון לצדק חברתי. יש רק דבר אחד שמעפיל על התלונות האלו. אלו הן זעקות הקוזאק הנגזל של בעלי הממון והכוח.
הבלוג "עברית שפה קשה" מגדיר את הביטוי כך:
"הביטוי משמש לתיאור אדם המתלונן שניצלו אותו ופגעו בו, בעוד שההיפך הוא הנכון - הוא הנצלן והפוגע. ההומור של הביטוי, ומקור עוצמתו, הוא הויזואליות שלו, הנובעת מהמושג קוזק".
הפעם הראשונה ששמעתי את הזעקה הייתה לפני כחמישה חודשים כאשר חוגלה-קימברלי, יצרנית חיתולי "האגיס" הצליחה בצורה מרשימה לגרום לעצמה נזק תדמיתי עצום בגלל ניסיון להשתיק דיבורים על תקלה בחיתולים החדשים. עשרות אלפי הורים התעוררו יום יום לגלות שהתינוק שוכב בשלולית מאחר והחיתולים לא סופגים וכל מה שהיה אמור להיספג בחיתול - נספג במזרון. לקח לחברה חודש וחצי להודות בבעיה וגם אז, לחברת הענק הזו (חוגלה-קימברלי שייכת לנייר חדרה שבסופו של דבר שייכת לנוחי דנקנר) לקח חודשים לפצות את הלקוחות.
שלא תבינו לא נכון, מדובר בחברת ענק אשר שולטת על יותר מ 70% משוק החיתולים בארץ!
למרות זאת, במשך חודשים התמלאו הפורומים וטורי הצרכנות בכתבות על לקוחות זועמים שעדיין לא פוצו או שהמתינו ללא הועיל למענה משירות הלקוחות. ומה היה למנכ"ל חוגלה, ארי מלמוד, להגיד על הנושא?
זה מה שאמר המנכ"ל: "הצרכנים אמרו החיתול דלף, אז ננקנק אותם, שיבואו ב-12 בלילה. התעללו בנו".
מנכ"ל חוגלה מתלונן שהציבור התעלל בו. שהציבור סתם רצה לנקנק אותו.
הוא טוען שחברות השליחויות לא עמדו בעומס, שהם לא חשבו שיהיה נכון לשכור מוקדי חלוקה מסודרים להחלפת החיתולים ושרשתות השיווק סרבו לאפשר החלפה אצלהן.
אתם שומעים את הזעקה? זו בדיוק זעקת הקוזאק!
חוגלה-קימברלי יודעת יפה מאוד לפזר את החבילות בכל הארץ כדי שכולם יוכלו לקנות אותן אבל כשצריך לחלק חבילות לחלק קטן מהלקוחות, הן לא עומדות בעומס. חוגלה-קימברלי ידעה יפה מאוד לצאת במבצעי שיווק. כפי שאומר שור "ב-19 בדצמבר הפצנו את המלאי הראשון לשופרסל. ערכנו לשם כך מבצע השקה גדול." אבל כשצריך להעזר בשופרסל כדי לקבל בחזרה חבילות פגומות בצורה מסודרת, פתאום "רשתות השיווק" לא מוכנות. אגב, אתם יודעים למי שייכת שופרסל, רשת השיווק הגדולה בארץ? לנוחי דנקנר, אותו אחד שאחראי על חוגלה. לשווק במבצעים של מיליונים בשופרסל הוא יכול, אבל כשצריך לפצות, פתאום שופרסל לא רוצה.
שור, חברת הענק שתחת ידך, שמרויחה מיליונים ושולטת בשוק החיתולים באופן מוחלטת (עם ידידים רמי מעלה ששולטים בחצי מהמשק בישראל) בוודאי יכלה למצוא עוד חברת שליחויות, לשכור עוד חברת כוח אדם שתתן מענה טלפוני לאלפים שנשארו על הקו ולהכריח את שופרסל לעזור בהחלפת החיתולים. אבל להיות אחראים לתקלה עצומה, לשקר לציבור ובסוף להתלונן שאתם בסדר והציבור רצה לנקנק אותכם. אני לא מוכן לספוג את זה.
המקרה השני והיותר עדכני, הוא מקרה תנובה.
אין צורך להכביר במילים על החרם שמארגנים הסטודנטים נגד תנובה. תנובה היא מונופול בשוק החלב שהביאה לעליית מחירים חסרת פרופורציה של מוצרי ייסוד. או כמו שכתוב באתר המחאה:
"תנובה רצתה לחלוב אותנו כי קיבלה ייעוץ לפיו אנחנו נקנה (הביקוש קשיח). מחיר הקוטג' כבר היה קרוב לשמונה שקלים ואז ... הכל נחשף".
ושוב, מה קורה כאשר העם מתקומם נגד תנובה, נגד המחירים הגבוהים, נגד המונופול שגורר את כל השוק למעלה ולא מאפשר לקנות חלב וגבינה במחירים שפויים כי הוא קיבל יעוץ שאנחנו נקנה בכל מחיר (והרי אין הרבה ברירה. חלב וגבינה אנשים צריכים)?
קם לו הקוזאק וזועק!
מנכ"ל תנובה אריק שור אומר: "אנו מרגישים שנעשה לנו עוול. אנחנו חברה סופר ישראלית שסופר מייצגת את מדינת ישראל, סופר משפיעה על כל מה שקורה פה בכלכלה הישראלית ופתאום החליטו שעלינו שמים חרם".
אריק שור חושב שנעשה לו עוול. לחברת תנובה שמגלגלת מליארדים ואף אחד מראשיה לא סובל מחרפת רעב נעשה עוול. הוא גם טוען "יש צורך במהלך כולל ותנובה לא יכולה לשאת אותו לבד". כלומר: תנובה יכולה להעלות מחירים כי ברור לה שכל השוק יתיצב לפיה אבל להוריד מחירים, את זה היא לא יכולה לבד. בהמשך הוא גם מתלונן שהם בכלל קורבן. שהם מנסים לעשות משהו אבל קשה, קשה להם פה בארץ וכולם נגדם.
אם לא די בכך, הוא עוד מעז להלין על כך ש- "ישבו ואמרו שמחליטים להחרים את תנובה ואסם, כאילו עושים פה איזה רולטה רוסית וברגע האחרון עלינו בגורל". הוא באמת חושב שזו רולטה רוסית, שהם נבחרו בטעות. הוא לא מבין את הקשר בין מחירי החלב הגבוהים לעובדה שתנובה היא מונופול שמחזיק את כל שוק החלב בביצים (וכן, הם חזקים גם בשוק הביצים).
אדם שאינו מכיר את השוק עוד עלול לחשוב שאכן מדובר בחברה מקופחת שמתנכלים לה סתם וכנראה שמנכ"ל תנובה באמת מרגיש ככה.
אריק שור היקר, במקום לזעוק, תמצא פתרון. הורדת מחירים בצורה קבועה ולא מבצעים נקודתיים. שיווק מוצרי יסוד במחירים זולים לשכבות היותר חלשות ולא רק מוצרי פרימיום במחירים מופקעים. כי אם לא תורידו קצת מהמחירים עכשיו, תגלו שיורד לכן הרבה יותר מהרווחים אחר כך.
והדוגמה האחרונה - רכבת ישראל (אשר שמה נכתב עכשיו על ידי יותר ויותר אנשים כ- "רקבת ישראל").
בטח לא גוף מסכן וחלש. בטח לא גוף שאפשר להחרים כי הרבה אלטרנטיבות אין (אלא אם כן אתם בונים על הרכבת הקלה בגוש דן שעומדת לקום אוטוטו ב 2028).
בימים האחרונים הם מנהלים מלחמה נגד הציבור ולא מתביישים גם לקחת בני ערובה. כמובן שראש הועד, גילה אדרעי, משוכנעת שהיא המסכנה בסיפור. שהיא רק רוצה את טובתנו ובכלל לא היינו בני ערובה ברכבת (ברדיו היא טענה שבמקרה הרכבת עצרה באמצע שום מקום בלי רציף כי היה רמזור אדום ואם רק הנוסעים היו מחכים חמש דקות, הכל היה בסדר. כלומר, חמש דקות מעבר לשעות שהם סבלו בגלל שביתות, עבודה איטית, חסימת קווים ועוד).
העובדה שהיא שהיא נזרקת מדיונים , שבית הדין לעבודה הציג עמדה נוקשה כלפי צעדי המחאה של הרכבת, שהשופטת אפרת לקסר כינתה את העיצומים שלהם "שביתה פוליטית" ושהפורומים מלאים במאות גולשים שמתלוננים נגד הרכבת, לא ממש משנה את דעתה.
היא מסכמת את זעקת הקוזאק הנגזל שלה במשפט: "תבינו, לא היתה לנו ברירה".
יש משהו טוב בזעקות האלו. זה מראה שלקוזאקים כואב.
אז אם אתם שומעים צעקות עמומות בלילות, הביטו מהחלון, אולי קוזאק מסכן זועק אל הירח.
ואם אתה במקרה קוזאק, אל תזעק ידידי, תניח את הסכין ובו נדבר. אני בטוח שנגיע להבנה.
שנה טובה.
הבלוג "עברית שפה קשה" מגדיר את הביטוי כך:
"הביטוי משמש לתיאור אדם המתלונן שניצלו אותו ופגעו בו, בעוד שההיפך הוא הנכון - הוא הנצלן והפוגע. ההומור של הביטוי, ומקור עוצמתו, הוא הויזואליות שלו, הנובעת מהמושג קוזק".
Creator:Aleksander Orłowski. Self-portrait in Cossack's dress תחשבו שיש לנו כאלו בארץ |
האגיס, רגעים שמחים אבל קצת רטובים |
שלא תבינו לא נכון, מדובר בחברת ענק אשר שולטת על יותר מ 70% משוק החיתולים בארץ!
למרות זאת, במשך חודשים התמלאו הפורומים וטורי הצרכנות בכתבות על לקוחות זועמים שעדיין לא פוצו או שהמתינו ללא הועיל למענה משירות הלקוחות. ומה היה למנכ"ל חוגלה, ארי מלמוד, להגיד על הנושא?
זה מה שאמר המנכ"ל: "הצרכנים אמרו החיתול דלף, אז ננקנק אותם, שיבואו ב-12 בלילה. התעללו בנו".
מנכ"ל חוגלה מתלונן שהציבור התעלל בו. שהציבור סתם רצה לנקנק אותו.
הוא טוען שחברות השליחויות לא עמדו בעומס, שהם לא חשבו שיהיה נכון לשכור מוקדי חלוקה מסודרים להחלפת החיתולים ושרשתות השיווק סרבו לאפשר החלפה אצלהן.
אתם שומעים את הזעקה? זו בדיוק זעקת הקוזאק!
חוגלה-קימברלי יודעת יפה מאוד לפזר את החבילות בכל הארץ כדי שכולם יוכלו לקנות אותן אבל כשצריך לחלק חבילות לחלק קטן מהלקוחות, הן לא עומדות בעומס. חוגלה-קימברלי ידעה יפה מאוד לצאת במבצעי שיווק. כפי שאומר שור "ב-19 בדצמבר הפצנו את המלאי הראשון לשופרסל. ערכנו לשם כך מבצע השקה גדול." אבל כשצריך להעזר בשופרסל כדי לקבל בחזרה חבילות פגומות בצורה מסודרת, פתאום "רשתות השיווק" לא מוכנות. אגב, אתם יודעים למי שייכת שופרסל, רשת השיווק הגדולה בארץ? לנוחי דנקנר, אותו אחד שאחראי על חוגלה. לשווק במבצעים של מיליונים בשופרסל הוא יכול, אבל כשצריך לפצות, פתאום שופרסל לא רוצה.
שור, חברת הענק שתחת ידך, שמרויחה מיליונים ושולטת בשוק החיתולים באופן מוחלטת (עם ידידים רמי מעלה ששולטים בחצי מהמשק בישראל) בוודאי יכלה למצוא עוד חברת שליחויות, לשכור עוד חברת כוח אדם שתתן מענה טלפוני לאלפים שנשארו על הקו ולהכריח את שופרסל לעזור בהחלפת החיתולים. אבל להיות אחראים לתקלה עצומה, לשקר לציבור ובסוף להתלונן שאתם בסדר והציבור רצה לנקנק אותכם. אני לא מוכן לספוג את זה.
המקרה השני והיותר עדכני, הוא מקרה תנובה.
אין צורך להכביר במילים על החרם שמארגנים הסטודנטים נגד תנובה. תנובה היא מונופול בשוק החלב שהביאה לעליית מחירים חסרת פרופורציה של מוצרי ייסוד. או כמו שכתוב באתר המחאה:
"תנובה רצתה לחלוב אותנו כי קיבלה ייעוץ לפיו אנחנו נקנה (הביקוש קשיח). מחיר הקוטג' כבר היה קרוב לשמונה שקלים ואז ... הכל נחשף".
תנובה - פעם זה היה ישראלי. היום זה סתם גועלי. |
ושוב, מה קורה כאשר העם מתקומם נגד תנובה, נגד המחירים הגבוהים, נגד המונופול שגורר את כל השוק למעלה ולא מאפשר לקנות חלב וגבינה במחירים שפויים כי הוא קיבל יעוץ שאנחנו נקנה בכל מחיר (והרי אין הרבה ברירה. חלב וגבינה אנשים צריכים)?
קם לו הקוזאק וזועק!
מנכ"ל תנובה אריק שור אומר: "אנו מרגישים שנעשה לנו עוול. אנחנו חברה סופר ישראלית שסופר מייצגת את מדינת ישראל, סופר משפיעה על כל מה שקורה פה בכלכלה הישראלית ופתאום החליטו שעלינו שמים חרם".
אריק שור חושב שנעשה לו עוול. לחברת תנובה שמגלגלת מליארדים ואף אחד מראשיה לא סובל מחרפת רעב נעשה עוול. הוא גם טוען "יש צורך במהלך כולל ותנובה לא יכולה לשאת אותו לבד". כלומר: תנובה יכולה להעלות מחירים כי ברור לה שכל השוק יתיצב לפיה אבל להוריד מחירים, את זה היא לא יכולה לבד. בהמשך הוא גם מתלונן שהם בכלל קורבן. שהם מנסים לעשות משהו אבל קשה, קשה להם פה בארץ וכולם נגדם.
אם לא די בכך, הוא עוד מעז להלין על כך ש- "ישבו ואמרו שמחליטים להחרים את תנובה ואסם, כאילו עושים פה איזה רולטה רוסית וברגע האחרון עלינו בגורל". הוא באמת חושב שזו רולטה רוסית, שהם נבחרו בטעות. הוא לא מבין את הקשר בין מחירי החלב הגבוהים לעובדה שתנובה היא מונופול שמחזיק את כל שוק החלב בביצים (וכן, הם חזקים גם בשוק הביצים).
אדם שאינו מכיר את השוק עוד עלול לחשוב שאכן מדובר בחברה מקופחת שמתנכלים לה סתם וכנראה שמנכ"ל תנובה באמת מרגיש ככה.
אריק שור היקר, במקום לזעוק, תמצא פתרון. הורדת מחירים בצורה קבועה ולא מבצעים נקודתיים. שיווק מוצרי יסוד במחירים זולים לשכבות היותר חלשות ולא רק מוצרי פרימיום במחירים מופקעים. כי אם לא תורידו קצת מהמחירים עכשיו, תגלו שיורד לכן הרבה יותר מהרווחים אחר כך.
והדוגמה האחרונה - רכבת ישראל (אשר שמה נכתב עכשיו על ידי יותר ויותר אנשים כ- "רקבת ישראל").
רקבת ישראל |
בימים האחרונים הם מנהלים מלחמה נגד הציבור ולא מתביישים גם לקחת בני ערובה. כמובן שראש הועד, גילה אדרעי, משוכנעת שהיא המסכנה בסיפור. שהיא רק רוצה את טובתנו ובכלל לא היינו בני ערובה ברכבת (ברדיו היא טענה שבמקרה הרכבת עצרה באמצע שום מקום בלי רציף כי היה רמזור אדום ואם רק הנוסעים היו מחכים חמש דקות, הכל היה בסדר. כלומר, חמש דקות מעבר לשעות שהם סבלו בגלל שביתות, עבודה איטית, חסימת קווים ועוד).
העובדה שהיא שהיא נזרקת מדיונים , שבית הדין לעבודה הציג עמדה נוקשה כלפי צעדי המחאה של הרכבת, שהשופטת אפרת לקסר כינתה את העיצומים שלהם "שביתה פוליטית" ושהפורומים מלאים במאות גולשים שמתלוננים נגד הרכבת, לא ממש משנה את דעתה.
היא מסכמת את זעקת הקוזאק הנגזל שלה במשפט: "תבינו, לא היתה לנו ברירה".
יש משהו טוב בזעקות האלו. זה מראה שלקוזאקים כואב.
אז אם אתם שומעים צעקות עמומות בלילות, הביטו מהחלון, אולי קוזאק מסכן זועק אל הירח.
ואם אתה במקרה קוזאק, אל תזעק ידידי, תניח את הסכין ובו נדבר. אני בטוח שנגיע להבנה.
שנה טובה.