לפני כמה ימים נרצח נאור אטיאס בפתח תקווה בקטטה של נערים. עורך הדין שלו כבר טוען שהוא היה שיכור ולכן אי אפשר להאשים אותו ברצח.

מה שעצוב לי, זו המחשבה שכתבתי פוסט על הנושא המגוחך הזה, ששיכרות דווקא מסייעת לאשמים לחמוק מרצח, כבר בשנת 2007 בקפה דה-מרקר. 6 שנים עברו וכלום לא השתנה. המדריך שלי עדיין נשעאר רלוונטי והמצב הזה עדיין מגוחך.

הינה המדריך שכתבתי לפני 6 שנים, מועתק מאז מילה במילה:

המדריך לרוצח המתחיל (זה לא פוסט מצחיק) ‎

נמאס לך מהשכנה?

המוכר במכולת עולה על העצבים?

מעכשיו גם אתה יכול לרצוח ולצאת (כמעט) נקי.

רק חשוב להיות שיכור ומקצוען.

טריקון אדמה היה ילד אתיופי מרחובות.

לפני כמה שבועות (2.6.07) הוא נדקר במהלך קטטה לילית בעיר לאחר שכמה חבר'ה הבטיחו שיסגרו איתו חשבון בעקבות ריב מילולי שאירע שבועיים קודם.

אז מה היה לנו פה?

שלושה חבר'ה שהבטיחו מראש לסגור עם טריקון חשבון.

שלושה חבר'ה שתפסו אותו שבועיים אחרי.

בחור אחד ששלף סכין שהוחבאה בכיסו.

בחור אחד שדקר את טריקון בזמן שניסה להימלט.

שלושה חבר'ה ששיבשו הליכי חקירה כדי להקשות על זיהוי הדוקר.

בחור אחד מת.

נשמע כמו רצח?

אז מסתבר שלא.

בגלל ששלושת החבר'ה היו שיכורים, הם יואשמו רק בהריגה.

סתם לידע כללי:

רצח = מאסר עולם.

הריגה = עד 20 שנה.

משום מה, העובדה שהם ביצעו את המעשה בשיכרות, במקום שתחמיר את העונש, היא דווקא מפחיתה אותו.

בקיצור, תשמרו תמיד איזה בקבוק וודקה למקרה שתחטפו עצבים על מישהו.

ויש עוד משהו שחשוב לדעת אם אתה מתכוון לרצוח: תהייה מקצוען.

אל תהייה כמו הרוצחים החובבניים האלו שצריכים איזה חמש-שש דקירות כדי להרוג.

תלמד, תתאמן, תתאמץ ואולי זה ישתלם.

דקירה אחת בלב תעשה את העבודה היטב.

את הטיפ הזה למדתי ממספר מקרים:

1) הרצח של ענבל עמרם שירדה למכונית ונדקרה על ידי גנב שניסה לפרוץ למכוניתה.

מסתבר שהדוקר הרג אותה בדקירה אחת בלבד ועל פי החוק הנפלא במדינת ישראל, קשה להוכיח במקרה כזה שהייתה כוונה להרוג ולכן זה לא רצח (כלומר, אי אפשר להוכיח למעשה שהדוקר לקח בחשבון שדקירה בלב של נערה צעירה עם סכין גדולה גדולה עלולה להסתיים בהריגה).

בסופו של דבר, על פי מספר כתבות ברשת, נראה שהוא הורשע ברצח במסגרת עיסקת טיעון שבה ביטלו לו עבירות חמורות נוספות.

2) בפברואר 2005 נדקר צחי יעקב בחזהו, דקירה אחת, ונהרג.

הדקירה באה מידיו של קטין שהחזיק סכין בכיסו והייתה על רקע הערה של צחי לגבי שטר כסף שהיה זרוק על הריצפה.

הפרקליטות המירה את האישום מרצח להריגה מאחר והיה חשש שדקירה אחת בחזה לא מספיקה להוכיח שהייתה כוונה להרוג.

בקישור אפשר לקרוא על מקרה נוסף בו נדקר אבינועם שושן פעם אחת בליבו ונהרג ואילו הרוצח, סליחה, ההורג, נשפט רק על הריגה ונידון ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה לשמונה עשר שנות מאסר בלבד.

כמו שאתם מבינים, אם כבר לדקור, אז לעשות את זה בצורה יסודית.

קצת מצחיק שהפרקליטה באחד המשפטים אמרה: "חבל שלא הייתה עוד דקירה".

ודבר אחרון: מסתבר שגם התפרצות זעם תוך כדי דקירה עלולה לשמש לטובתכם ולהראות שאתם לא מסוכנים כי הדקירה לא נעשתה בגלל שאתם רוצחים אלא סתם בגלל שאתם כועסים.

כמו שאתם מבינים, החוק בארץ קצת תמוה (לעומת מדינות אחרות ובהן ארצות הברית למשל) ולא ממש מביא כבוד למילה "צדק".

לסיכום -

אם אתה מתכוון לרצוח, יש להקפיד על הכללים הבאים:

1) דאגו לשתות מספר פחיות בירה (גם קוניאק יעשה את העבודה אם כי הוא מעט יותר יקר) ולהשתכר כהוגן.

2) "קשה באימונים, קל בקרב". תתאמנו לפני. אל תזלזלו. אפשר למצוא סתם קורבנות תמימים בקרנות רחוב או מתחת לגשרים חשוכים ולהתאמן עליהם. העיקר שתשלטו בדקירה מספיק טוב כדי לעשות את זה במכה אחת.

3) תחטפו קריזה! זה עלול לעזור לעורר סימפטיה בבית המשפט.

עם קצת מזל, במקום מאסר עולם תוכלו לקבל רק הריגה, עליה תקבלו, בערך, 18 שנה.

מתוכן יירדו 6 שנים בערעור. מהשאר יורד שליש על התנהגות טובה וכבר אתם על 8 שנים בלבד.

ואם כבר הואשמתם רק בהריגה, התנהגתם יפה ועוררתם סימפטיה, סביר שתשתחררו אחרי 4-5 שנים בודדות.

********גזור ושמור********

>מוקדש לשופטים שמשחררים רוצחים<

>הפוסט הינו ציני לחלוטין ובוודאי שאינו מעודד לפעול באלימות! מי שהבין אחרת מוזמן לפנות לפסיכולוג<

*עידכון 6/1/2014 - עונשו של ברק צרפתי שדקר את אבינועם שושני הומתק בהמשך ל 15 שנה במקום 18 שנה.

אולי תוותרו לי? כי זה ממש מבאס

יש דברים שאני לא מבין. יש הרבה כאלה. הינה אחד מהם:

אלמוג בוחבוט הורשע בשנת 2010 בכך שהרג את שני חבריו בתאונת דרכים בנובמבר 2007 ונידון לשבע שנות מאסר בפועל.
כשקוראים את מה שפורסם בזמן שניתן גזר הדין לפני כשנה, מתרשמים שמדובר באדם שהולכים למצות איתו את הדין.

הינה כמה דברים שאמר השופט משה גלעד בזמן גזר הדין:

• "התנהגות ביריונית ושלוחת רסן"
• "זלזול מחפיר בכללי התנועה, בחיי חבריו ובכלל המשתמשים בדרך"
• "מרגע שגרם הנאשם בהתנהגותו הפזיזה למותו של אדם ועוד אדם, אין הוא נורמטיבי יותר
• "מרגע זה באותיות קלון חרוט על מצחו לדראון 'עבריין'"
• הנאשם לא נטל אחריות ולא הביע חרטה אמיתית על מעשיו
• "התנהגותו של הנאשם על הכביש,[...], היתה שלוחת רסן, פזיזה, בריונית ומזלזלת בחוקי התנועה ובקדושתם של חיי אדם"
• גרסתו היתה רצופת שקרים

על פי התביעה, אלמוג עקף במהירות של יותר מ-110 קמ"ש, בכניסה לחיפה בכביש משובש ובאזור עם הגבלת מהירות של 60 קמ"ש נסע בנתיב השמאלי במהירות של לפחות 90 קמ"ש, בשלב מסויים זיגזג על הכביש כדי להימנע מרכב שאליו התקרב, התנגש ברכב, איבד שליטה, התנגש במעקה בטיחות והתהפך.
ברכבו היו שלושה נוסעים למרות שכנהג חדש מותר היה לו להסיע רק שניים. שניים מהנוסעים (שלא היו חגורים) נהרגו.

היום החליט בית המשפט להקל בעונשו ולקצר את מאסרו בשנה.

עכשיו, אתם בטח תוהים למה העונש קוצר, נכון? 
אולי אתם חושבים שנמצאו ראיות חדשות? אולי משהו השתנה? אולי ההרוגים קמו לתחייה?


אז אתם טועים. העונש קוצר כי לנאשם קשה. בחיי. מסתבר שלהרוג שני אנשים ולהכנס לכלא זה לא נעים ופשוט לא כיף לו שם אז קיצרו לו את העונש.


השופטת מרים נאור בהחלט יודעת ש: "בוחבוט הרס שתי משפחות וראוי הוא לגמול על מעשיו" אבל מצד שני היא גם חושבת ש: "הוא מצוי במצוקה אישית רגשית נפשית קשה, בעקבות התאונה ואובדן חבריו הטובים. שירות המבחן תאר תחושות של ייאוש, אשמה, דיכאון וחוסר אונים".

מסתבר שהשופטת מרים נאור חושבת שהעונש חמור מידי ואפילו חמור מעונשים שבדרך כלל מוטלים על דורסים אז היא החליטה להוריד לו שנה.


וזה בדיוק מה שאני לא מבין.


קשה לי אפילו להתחיל לתאר עד כמה זה נשמע לי הזוי שצעיר שהשתולל בכביש וגרם להרג של שני צעירים אחרים מקבל הקלה כי קשה לו בכלא. כי להיות בכלא גורם לו  "מצוקה אישית רגשית נפשית קשה".


האם יש אסירים שלהיות בכלא לא גורם להם לתחושת ייאוש ודיכאון? יש אסירים שלא מרגישים חוסר אונים בכלא?


לדעתי, כדאי ששירות בתי הסוהר יכניס לכל כלא ג'קוזי, ג'ימבורי וספא על מנת שהאסירים ירגישו בנוח ובמצב נפשי רגוע ונעים. ככה אולי השופטת מרים נאור תאפשר להם לרצות את מאסרם במלואו.




אגב, אחיו, גל בוחבוט, הואשם לפני שלושה שבועות שדרס למוות קשיש בחיפה ונמלט מהמקום. אני יודע שזה לא קשור, אבל הייתי חייב להזכיר.